לאחרונה, הכנסנו לרשימת הבדיקות שאנחנו עורכים לכם במכון ויצמן, בדיקה חדשה ובלתי פולשנית, אשר נועדה לאבחן את מצב עורקי הגפיים ואופן תפקודם. בדיקה זו עשויה לשמש כלי רב עוצמה לניבוי הפרעות תפקודיות וזיהוי מוקדם של מחלות לב וכלי דם. לבדיקה שני שלבים: ABI ו- PWV. בדיקת ABI, Ankle Brachial index מודדת היחס בין לחץ הדם בזרוע ללחץ הדם בקרסול. הבדיקה נותנת הערכה לגבי מצב עורקי הרגליים. כיום מוכח כי שינויים בתפקוד העורקים ובמבנה שלהם מקדימים, לעיתים בשנים רבות, את הופעת התסמינים הקליניים של טרשת עורקים. טרשת העורקים המובילה להתפתחות אירועים לבביים ומוחיים, הינה אחד הגורמים העיקריים לתמותה ותחלואה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. טרשת העורקים איננה רק ביטוי של נטייה תורשתית, אלא גם תולדה של אורח החיים המודרני הכולל תזונה לקויה ועתירת שומן, עישון והעדר פעילות גופנית, המובילים להתפתחות סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם והשמנת יתר, אשר ידועים כגורמי סיכון המאיצים את התהליך הטרשתי. אובדן גמישות כלי הדם הינו אחד מהסימנים המוקדמים, להופעת שינויים במבנה ותפקוד כלי הדם. עורקים "בוגרים", שדפנותיהם עברו הליך של עיבוי ו/או שקיעת קולגן או סידן מוגברת, נוטים להיות קשיחים יותר וגמישים פחות. אנו יכולים לקבל מידע על מידת הגמישות בעזרת מדד מתבסס על מהירות התקדמות גל לחץ הדם בעורקים הגדולים, המכונה Pulse Wave Velocity) PWV). מהירות גל הלחץ נמדדת באמצעות חיישנים הממוקמים בשני אזורים לאורך הרגלי. מהירות התקדמות גבוהה של גל הלחץ, משקפת עורקים בלתי גמישים, ואילו מהירות איטית משקפת אלסטיות של העורקים. במחקר שנערך בקרב אוכלוסייה דנית בריאה, בגילאי 40 עד 70, לאורך מספר שנים, נמצא כי PWV מהווה כלי טוב יותר לניבוי אירועים לבביים, מעל ומעבר ליכולת הניבוי של גורמי הסיכון הקלאסיים. גמישות ירודה של העורקים הגדולים מבטאת הפרעה חשובה במבנה כלי הדם העורקיים הגדולים והיא סמן לבעיות רפואיות עתידיות במערכת כלי הדם, ללא קשר לגורמי סיכון אחרים כמו כולסטרול גבוה, סוכר או יתר לחץ דם. כאשר מתגלית הפרעה כזו, ניתן להשפיע עליה באמצעות מגוון אמצעים תרופתיים ובלתי תרופתיים גם יחד.
צרפו חברים! עד עכשיו הצטרפו לפרויקט כ- 5430 איש אבל נדרשים עוד משתתפים כדי לחזק את משמעות התוצאות. נשמח ונודה לכם אם תפיצו את הסרטון הבא ברשתות החברתיות ותזמינו חברים נוספים.
מה תרצו לשמוע מאיתנו? בנוסף לדו"ח חיישן הסוכר שכבר קיבלתם, אנחנו עובדים בימים אלו על דו"חות נוספים עבורכם. ביניהם דו"ח אוכלוסיית חיידקי המעיים שלכם ודו"ח גנטי. נשמח אם תענו על כמה שאלות קצרות כדי להמשיך את התקשורת באופן יעיל ומקדם.
עדכנו מידע רפואי באתר כוחו של המחקר הוא ביכולת לחזות שינויים עתידיים במדדים השונים ובמצב הבריאותי. כעבור שנה ממועד ביקורכם הראשון במכון ויצמן תקבלו מאתנו שאלון מעקב ותתבקשו לדווח על אירועים בריאותיים שקרו בשנה זאת. במקביל, מאוד נשמח שתמשיכו להעלות לאתר הפרויקט בדיקות דם שביצעתם בחודשים האחרונים. תוכלו לעשות זאת מעמוד הבית על-ידי בחירה באפשרות להעלאת בדיקות דם.
מה חדש במדע? אלגוריתם שפיתחנו במעבדתנו עשוי למנוע התפתחות של סוכרת הריונית אלגוריתם מחשב שפיתחנו יוכל לזהות מראש, כלומר, כבר בתחילת ההיריון או אפילו לפני תחילתו, אילו נשים מצויות בסיכון גבוה לפתח סוכרת הריונית. כך עולה ממחקר חדש שערכנו במעבדה בשיתוף פעולה עם בית חולים בילינסון וקופת חולים כללית ואשר התפרסם החודש בכתב-העת המדעי Nature Medicine. מחקר זה מראה כיצד ניתוח "ביג דאטה" – במקרה זה, ניתוח של רשומות רפואיות – יכול להוביל להמלצות אישיות לטיפול במחלות או למניעתן. בעזרת הזיהוי, אפשר יהיה אולי למנוע התפתחות סוכרת הריונית באמצעות שינויים בתזונה או באורח חיים. במחקר החדש, בעזרת שיטות של למידת מכונה, ניתחנו נתונים ממאגרי קופת חולים כללית של כ-450 אלף הריונות בין השנים 2017-2010. לאחר שהאלגוריתם שפיתחנו ניתח כמות עצומה של נתונים, התגלה כי תשעה ממאפיינים אלה מספיקים כדי לזהות במדויק אילו נשים הן בסיכון גבוה לסוכרת הריונית. מהממצאים עולה כי באמצעות שאלון קצר אפשר יהיה לקבוע מראש אם האישה עלולה לפתח סוכרת הריונית. גילוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית, בתחילת ההיריון או אפילו לפני שהאישה נכנסה להיריון, יאפשר לנשים ההרות להפחית את הסיכון לסוכרת הריונית באמצעות פעילות גופנית או תפריט מיוחד. כמו כן השאלון עשוי לחסוך מנשים המצויות בסיכון נמוך לפתח סוכרת הריונית, את הטרחה ואת העלויות הכרוכות בבדיקת העמסת סוכר.
נתראה בחודש הבא, צוות הפרויקט